The post צור קשר appeared first on אל מול גולן.
]]>
The post צור קשר appeared first on אל מול גולן.
]]>The post סיור בוטני appeared first on אל מול גולן.
]]>בזכות האקלים המיוחד של העמק (מדברי/סוב טרופי) ובעיקר בזכות עובדי הנוי המצויינים שלנו בקיבוץ, נתברכנו בגן בוטני עם עשרות סוגי עצים מכל רחבי העולם.
הסיור נערך בהליכה רגלית קלה ברחבי הקיבוץ, בינות לעצים מדהימים, מלווה בסיפורים.
לפרטים צרו עמנו קשר
כשעה
מינימום 15 לסיור
The post סיור בוטני appeared first on אל מול גולן.
]]>The post סיור חקלאי appeared first on אל מול גולן.
]]>הקיבוץ שלנו נתברך בענפי חקלאות מגוונים, מתקדמים ומצליחים כגון: בננות, תמרים, אבוקדו, שקדים, לול פיטום, מכוורת ורפת חלב. הסיור מתחיל בצפייה בסרטון הומוריסטי המראה ומסביר מהי חקלאות מודרנית לעומת החקלאות של שנות הארבעים, מהם ענפי החקלאות שלנו, כמויות היבול ודרכי העיבוד.לאחר הסרטון נוסעים עם הרכב מחוץ לקיבוץ-מזרחה, לאזור מטעי הבננות, האבוקדו והתמרים ולסיום מבקרים ברפת.
ניתן להתמקד בנושאים נוספים כגון:
השקייה בטפטוף, מכון חליבה ממוחשב ברפת ועוד…
לפרטים צרו עמנו קשר
כשעה
מינימום 15 לסיור
The post סיור חקלאי appeared first on אל מול גולן.
]]>The post סיור קיבוץ appeared first on אל מול גולן.
]]>הסיור נמשך כשעה, תוך הליכה רגלית קלה ומתונה, בינות לצמחייה המרהיבה, ברחבי הקיבוץ. במהלך הסיור נראה את הקומונה (מחסן הבגדים), את חדר האוכל ולוח המודעות המרכזי, את איזור בתי הילדים, נבין את המבנה הארגוני של הקיבוץ ונשמע על היתרונות וגם על החסרונות של החיים בקיבוץ אמיתי.
לסיום נצפה ממרפסת המוזיאון ונראה מי הם השכנים הקרובים לנו – ממזרח, ממלכת ירדן ומצפון – רמת הגולן וסוריה.
לפרטים צרו עמנו קשר
כשעתיים
מינימום 15 לסיור
The post סיור קיבוץ appeared first on אל מול גולן.
]]>The post סיור ילדי המקלטים appeared first on אל מול גולן.
]]>סיור חוויתי במקלט משוחזר, מלווה בסרטון מרגש.
המקלט שימש את ילדי הקיבוץ שישנו בו לילה, לילה, בתקופת מלחמת ההתשה (1967- 1970) ובמלחמת יום כיפור. באותן שנים ואף לפניהן ואחריהן – עד שנת 1990, לנו כל הילדים, בלינה משותפת שהיתה קיימת רק בקיבוצים.
הסיור נמשך כשעה, תוך הליכה רגלית קצרה ממשרד הקבלה עד למקלט הנמצא בלב הקבוץ.
לפרטים צרו עמנו קשר
כשעה
מינימום 15 לסיור
The post סיור ילדי המקלטים appeared first on אל מול גולן.
]]>The post מתקני האירוח appeared first on אל מול גולן.
]]>The post מתקני האירוח appeared first on אל מול גולן.
]]>The post אטרקציות בסביבה הקרובה appeared first on אל מול גולן.
]]>The post אטרקציות בסביבה הקרובה appeared first on אל מול גולן.
]]>The post שאלות ותשובות appeared first on אל מול גולן.
]]>שעת פינוי החדר והאתר- עד 10:00 בבוקר. לא ניתן להישאר באתר לאחר פינוי החדר.
בשבתות ובחגים ניתן להישאר עד השעה 12:00.
במקרים מסוימים יהיה פינוי מוקדם, וזאת בתיאום מראש.
בהזמנת לינה עם תינוק בחדר יש לתאם מראש זמינות לול מול המלון.
אין להדליק אש בחדר ואין להשתמש בתוך החדר בשום כלי בישול (לדוגמה: צ'יפסר, פלטה חשמלית, נרות וכו). כמו כן אין להבעיר אש במרפסת החדר.
כל הפעלה של גלאי העשן בשל הפרת נוהל זה תגרור חיוב- 300 ₪.
אין להביא חיות מחמד מכל סוג שהוא. ניתן לפנות לפנסיון הכלבים באפיקים.
אין שירות חדרים למי שלן אצלנו פחות משלושה לילות.
עם הגיעך תמצא בחדר קפה, תה, סוכר. שקיות קפה וסוכר ניתן לקבל במידה במשרד הקבלה.
ניתן להחליף פעם ביום בשעות בהן המשרד פתוח בלבד (8:00-17:00 ). יש להביא איתכם את המגבות הרטובות- ותמורתן ינתן לכם מספר זהה של מגבות נקיות.
הקיבוץ הוא ביתם של החברים הגרים בו. הרכוש שליד ביתם, כולל עצי פרי, צעצועים ואופניים הוא רכושם הפרטי. גם האופניים החונים ברחבי הקיבוץ שייכים לחברים.
אין לקחת ואין להשתמש בשום רכוש פרטי של החברים! ניתן להביא איתכם מהבית את האופניים שלכם ולהשתמש בהם ברחבי הקיבוץ.
באמצע שבוע בימים א-ה' בשעות 07.00-19.00
בסופי שבוע בימים שישי ושבת מ 8:00 עד 18:00
השימוש במגבות לבריכה רק במגבות עם הפס הירוק, אין להוציא מגבות מהאירוח בכלל גם לא לים.
בכל יום 9:00-12:00
בכל יום 9:00-12:00
בימים א-ה 8:00-19:00
ביום ו' 8:00-14:00
שבת 10:00-13:00
לאחר סגירת המשרד אנו משאירים מחוץ לדלת המשרד מספר חירום של תורן לילה. המספר מיועד למקרי חירום בלבד.
אנא התחשבו בשכניכם לאירוח. המתארחים הגיעו ליהנות מחופשה שקטה ורגועה.
אין לעשות רעש לאחר השעה 22:00
אין להביא או להפעיל קריוקי בשטח הקיבוץ ובכלל – זה מתחם האירוח.
אם אתם מעוניינים לאכול בחדר האוכל ארוחות נוספות – יש לרכוש שוברים אצלנו במשרד.
שער הכניסה לקיבוץ סגור משעות אחר הצהריים – לכן בפעם הראשונה שתגיעו יש להתקשר למשרד הקבלה כדי להיכנס. עם הגיעכם תקבלו במשרד מפתח עם חכמולוג לפתיחת השער.
יש תעודת כשרות של הרבנות עמק הירדן על ידי הרב שלמה דידי.
The post שאלות ותשובות appeared first on אל מול גולן.
]]>The post מפת האירוח appeared first on אל מול גולן.
]]>
The post מפת האירוח appeared first on אל מול גולן.
]]>The post קיבוץ שער הגולן appeared first on אל מול גולן.
]]>שתי קבוצות של חלוצים, בוגרי תנועת הנוער השומר-הצעיר, האחת מצ'כוסלובקיה, השנייה מפולין החליטו להתאחד בשנת 1933 ולהקים את קיבוץ עין-הקורא בראשון לציון. לצד האוהלים והצריפים בהם התגוררו, בנו משק חי קטן של פרות ותרנגולות ועיבדו כמה עשרות דונם קרקע שקיבלו בהחכרה מקק"ל. החלוצים הקימו קבוצת בניין ועבדו בכל עבודה מזדמנת במושבות יהודה. בעין הקורא נוצרו זוגות וקמו המשפחות הראשונות, שם נולדו בכורי הילדים ונטבעו דפוסי החיים לעתיד.
חברי קיבוץ עין הקורא פנו ל"מוסדות המיישבים" וביקשו לעלות להתיישבות בשטח שנרכש ע"י הקק"ל בעמק-הירדן, במסגרת המאבק של התנועה הציונית נגד "הספר הלבן". ב-21 למרץ 1937 , יצאה מקיבוץ אפיקים שיירת מכוניות שנסעה 2 ק"מ מזרחה. על גבעה קטנה, במבצע "חומה ומגדל" הוקם הקיבוץ ושמו החדש: שער-הגולן. בתוך "החומה" הוקמו צריפים בודדים ומספר אוהלים בהם התגוררה קבוצת החלוץ, שהחלה בחריש הקרקעות, בניית ישוב הקבע ושמירה. אחרי חצי שנה עברו כל החברים והילדים מראשל"צ לשער-הגולן. בשנה הראשונה הקיבוץ מנה 112 חברים ו-20 ילדים.
החלוצים התווכחו ורבו על כל דבר: תוכנית המשק, כוון הבתים, האם להקדים את בנית הרפת לבניית מגורים לחברים, מהו החינוך הראוי לילדים. ובינתיים: בנו מכון מים על הירמוך בשותפות עם מסדה. הם סללו קווי מים וחשמל, בנו תעלות השקיה, נטעו בננות, כרם, פרדס, שתלו גן ירק, הקימו מבני משק, בתי מלאכה לול ורפת. כאשר הכינו את השטח לבריכות הדגים ליד הירמוך, גילו שרידי תרבות עתיקה מהתקופה הנאוליטית – "התרבות הירמוכית". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה באירופה, בספטמבר 39 , נקלטה בקיבוץ השלמת "עמל" שחבריה הגיעו בעליה ב'. בקיבוץ נקלטה גם חברת נוער ראשונה "לשחרור", נערים שחולצו ממרכז אירופה. בתום העשור הראשון מנה הקיבוץ 170 חברים ו-140 ילדים. העצים שנטעו גדלו. נבנו מגדל מים, חדר-אוכל, בית תרבות, בתי ילדים ושיכון צנוע לחברים.
ב-29 בנובמבר 1947 , הוחלט בעצרת האו"ם על: "חלוקת א"י בין היהודים והערבים" המתח הביטחוני הגיע לשיאו, חברים גויסו, ובתוך זמן קצר נפלו גם החללים הראשונים. בקיבוץ נחפרו תעלות מגן, נבנו עמדות ומקלטים. בליל הכרזת המדינה, ה-14 למאי 1948 , החברים שרו ורקדו בחדר האוכל וב-15 למאי 48 , הותקף הקיבוץ ע"י הכוח הסורי שפלש לעמק-הירדן. לאחר שני ימי לחימה, הסורים כבשו את משטרת צמח בקרב קשה. בלילה פונו הילדים והנשים ליבנאל ומשם לחיפה. חברי שער-הגולן הרגישו מופקרים, לאחר שכוחות חי"ש שתגברו אותם הוצאו לבלימת ההתקפה הסורית בדגניה. בכאב רב החליטו לעזוב את הקיבוץ ולעבור לקיבוץ אפיקים. משם ראו איך עמל של עשור נבזז, נהרס ונשרף עד היסוד. למחרת התעשתו החברים וחזרו לקיבוץ, שם מצאו הרס וחורבן. היה צריך להתחיל הכול מבראשית. באופן אירוני העצים והנוי נשארו בפריחתם. שער-הגולן – קיבוץ על שני גבולות גבול ירדן מדרום וגבול סוריה (לפני מלחמת ששת הימים) – ממזרח
הקיבוץ החליט על הקמת מפעל. כמו תמיד התווכחו ובשנת 1964 הוחלט על הקמת "גולן", מפעל לייצור פרופילים מפלסטיק. הלחץ הביטחוני חיזק את חיי החברה. צמחה חבורת יוצרים מופלאה: חיים ברקני, יוסף נצר וחיים ברגל. השיא בחיי התרבות היה בהעלאת המחזה "ביתי אל מול גולן" ב-1962 , בחג ה – 25 לעליה על הקרקע. תוכנית הטיית "מקורות הירדן" ע"י הסורים הביאה ל"מלחמת המים" ונוצר מתח בטחוני מתמשך שהגיע לשיאו במלחמת "ששת הימים". הגבול הסורי שהורחק מזרחה ייצר לזמן מה הרגשת בטחון שקרסה בפרוץ "מלחמת ההתשה" (1967-1970).
הקיבוץ הופגז במשך שלוש שנים והיה הכרח לבנות תעלות מגן, מקלטים וחדרי בטחון. הילדים עברו לישון במקלטים ועובדי הנוי הצטרכו לשקם שוב את החצר החפורה. הצלחת ענפי החקלאות מחד והתפתחות חיובית איטית של המפעל מאידך הביאו לשיפור במצב הכלכלי. "מלחמת ההתשה" הסתיימה באותה סתמיות בה החלה. השקט חזר לעמק. ב-1973 פרצה במפתיע "מלחמת יום כיפור" שהביאה לגיוס מבוהל של חברים. בתוך יום מצא הקיבוץ עצמו בסכנת כיבוש סורי חוזר. קרבות הבלימה ברמת הגולן והתקפת הנגד הרחיקו את הסכנה והתחיל המאבק הפוליטי על דמות המדינה, שהסתיים עם המהפך הפוליטי ב-1977 .
את סכנת הקיום הביטחוני החליפה הבעיה הכלכלית. בקיבוץ החלו לנשב רוחות שינוי. בשנת 1991 הוחלט על מעבר ללינה משפחתית שהווה שינוי מהותי בערכי החינוך. במהלך שנתיים נבנו הרחבות למגורי החברים והאחריות על הילדים בלילות הועברה להורים. במקביל, הוחלט להשתמש במבנים שהתפנו. בשנת 1994 הוקם האירוח הכפרי "אל מול גולן" שיחד עם מוזיאון התרבות הירמוכית (ע"ש יהודה רוֹת) והבריכה הפתוחה כל השנה, היוו תשתית לפיתוח ענף התיירות. הסופרת מרים רות, הוציאה סדרת ספרי ילדים שזכו להצלחה גדולה. במפעל "גולן" הייתה הצלחה בפרויקט "צנרת פֶּקְס" והקיבוץ עבר לצמיחה כלכלית מואצת.
הקיבוץ, תוך ויכוחים בלתי פוסקים שמר על אופיו השיתופי. ההצלחה הכלכלית של מפעל "גולן" וצמיחת הענפים החקלאיים ייצבו את המערכת הכספית ואפשרו צמיחה ועלייה ברמת החיים. הקיבוץ בנה "בית סיעודי" לחברים שהזדקנו ועשה הסדר פנסיה אישית לחברים. החלו להיקלט משפחות של בנים חוזרים.
הויכוחים בין תומכי ההפרטה לתומכי המשך השיתופיות נמשכים. נכון לשנת 2011 יש בקיבוץ: 290 חברים ו-130 ילדים, חלקם דור רביעי למייסדים. מפעל "גולן", ענפי החקלאות והתיירות עושים חייל. הוחל בסיורים חקלאיים ובסיורים להכרת הקיבוץ בעיקר לתיירים מחו"ל. הקיבוץ חזק כלכלית וחברתית. כיום עוסקים בקליטת משפחות צעירות ובמציאת פתרון הולם למגוריהן.
The post קיבוץ שער הגולן appeared first on אל מול גולן.
]]>
